היפראקטיביות ADD/ ADHD

מה זה היפראקטיביות ADD/ADHD?
התופעה הוגדרה בשנות התשעים אך עשרות שנים קודם לכן כבר היו עליה דיווחים.
היא כוללת מגוון הפרעות קליניות, שמשותף להן הפרעות קשב והתנהגות ברמות שונות.
המידע לגבי המאובחנים הוא חסוי בחוק הגנת הפרטיות ולכן אין נתונים לגבי ממדי התופעה. ההערכות מדברות על 3-5% כשההערכות הפסימיות מדברות על כ 10% בארצות הברית. נראה שהשכיחות אצל בנים לעומת בנות גדולה פי עשרה.
מרבית הילדים הללו, הם בעלי אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, רגישים מאוד ויצירתיים.
חלקם סובל מדימוי עצמי נמוך בשל התנהגותם החריגה ויחס החברה אליהם.
כאשר הילדים מתבגרים הם ממשיכים לסבול, בדרך כלל, מאותה תופעה, אם כי היא מתבטאת שונה.
כמעט 70% מהילדים עם ADD/ ADHD עלולים להמשיך עם הסימפטומים כמבוגרים ודבר זה מקשה על חיי היומיום, מקשה על התמדה בדברים, לימודים, פרויקטים, עבודה, זוגיות ומפריע מאוד לסובבים והמשפחה.

התסמונת מוגדרת על ידי ה DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) DSM הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בו מרוכזים כל ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. ספר זה מקובל ורווח ברוב העולם המערבי, אותו לומדים מרבית הפסיכולוגים והפסיכיאטרים, ולפיו הם פועלים.בדרך כלל הסימפטומים מופיעים מוקדם בילדות. האבחנה כוללת תשאול על כל הסימפטומים, תשאול ההורים לגבי ההיסטוריה של הילד מינקות, תשאול המורים והמחנכים גם מאוד חשובה לאבחנה, נעשית בדיקה פיזיקאלית מקיפה כולל בדיקות שמיעה וראיה שחייבים לשלול ובדיקה לתפקוד בלוטת התריס. האבחנה היא בעיקר קלינית על פי התשאול.
בדיקה נוירולוגית או EEG עושים אם יש סימנים מחשידים לאפילפסיה או מחלה מוחית אחרת.

סמפטומים של קשב וריכוז:

מופיע ראשון:
1. קושי בהקשבה לפרטים קטנים וריבוי טעויות של פזיזות.
2. קושי בשמירת קשב.
3. לא נראה שמקשיבים.
4. נאבקים בשביל לעקוב אחרי ההוראות.
5. קושי בארגון.
6. מנסים להימנע ולא אוהבים פעולות שדורשות קשב מוחי.
7. מאבדים חפצים.
8. דעתם מוסחת בקלות.
9. שכחנים בפעילויות יומיומיות.

מופיע לאחר מכן:
1. זזים במקום כל הזמן.
2. מתקשים לשבת במקום אחד.
3. רצים ומשתוללים.
4. מתקשים להשתתף בפעילויות שדורשות שקט.
5. בעלי הרבה מרץ.
6. מדברים הרבה, אוהבים לקשקש.
7. עונים על תשובה לפני שגומרים לשאול את השאלה.
8. חסרי סבלנות.
9. מפריעים לאחרים מסביבם.

כל אדם יכול לזהות בעצמו בכמה וכמה מהסימפטומים המוזכרים כאן, אם לא בכולם, כל ילד נוטה להשתולל ולהפריע מידי פעם, זה עדיין לא אומר שהבעיה קיימת מאחר וקיימות הגדרות מאוד ספציפיות.
לילדים עם ADD/ADHD הסימפטומים חייבים להופיע בתדירות גבוהה מאשר לילדים אחרים באותו גיל, הסימפטומים חייבים להמשך יותר מחצי שנה ברציפות, הם חייבים להשפיע על לפחות שני תחומים בחיים כמו בבית, בבית הספר, בעבודה, בשעות הפנאי וכדומה.
עם זאת, האבחון נקבע על פי שיפוטו של הצופה. ככל שהצופה (מורה, הורה) יהיה רגיש יותר, הוא “יאבחן” יותר מקרים של הפרעות קשב וריכוז.
במבוגרים הסימפטומים חייבים להשפיע על חיי היומיום בהסחת דעת, חוסר סבלנות ואימפולסיביות, בעיות ריכוז, שכחנות, בעלי “פתיל קצר”, קושי בארגון, איבוד מקומות העבודה ומערכות יחסים.

בתיאור התופעה התייחסתי להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות כאל תופעה אחת אם כי אלו שתי תופעות:

1. היפראקטיביות
2. הפרעת קשב וריכוז
הסיבה להתייחסות הכוללנית שלי היא שהרפואה קושרת את שתי התופעות יחד, כמעט ללא יכולת להבדיל ביניהן ומכיוון שלדעתי תופעה זו של היפראקטיביות וקשב וריכוז כוללת בתוכה הרבה יותר משתי תופעות.
הגורם להפרעות קשב וריכוז, על פי הMerk , הוא תורשתי כנראה. בגלל דפוס גנטי אצל הילד, משתנים המוליכים העיצביים שלו, הנוירוטרנסמיטרים, ושינוי זה גורם להפרעה.

הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות – הטיפול הקונוונציונלי

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות הינו בדרך כלל באמצעות תרופות. התרופה הנפוצה ביותר בשימוש היא הריטלין או בשמה הגנרי מתיל-פנידאט (Methylphenidate) התרופה משמשת כתרופת קו ראשון בטיפול בהפרעה.
מנגנון הפעולה של ריטלין (ושל מעוררים אחרים בהם נעשה שימוש בהפרעות ריכוז וקשב) איננו מובן במלואו. הגירסה המקובלת טוענת שהתרופה פועלת באיזורי העוררות בגזע המח ובקורטקס וגורמת לשיפעול איזורים אילו. מתיל-פנידאט משמש כחוסם החזרה (reuptake inhibitor) של נויראדרנלין ודופאמין מהמרווח הסינפטי ולכן גורם לחשיפה ארוכה יותר של הקולטנים לחומרים עצמם ולתגובת שפעול .
כבר בשנת 1937 הראה ברדלי בארה”ב את יעילותם של מעוררים בשיפור מצבם של ילדים עם בעיות התנהגות. בשנת 1955 החל השימוש במתיל-פנידאט ומאז הוכחה יעילותו בטיפול בהפרעות ריכוז וקשב ביותר ממאה מחקרים שונים וכיום יותר מ-80% מהמרשמים הניתנים לטיפול ב-ADHD הם של מתיל-פנידאט.

תוצאותיו של מחקר בשם שנערך ע”י ה NIMH) National Institute of Mental Health) תרמו רבות להבנת פעילותו של מתיל-פנידאט. המחקר שהיה הארוך והגדול מסוגו ארך 14 חודשים וכלל 579 מטופלים והעריך את השפעתם של מינונים שונים של מתיל-פנידאט ואת יעילות הטיפול התרופתי במשלב עם טיפול התנהגותי.
המחקר הוכיח את יעילותו מ”פ כשהראה ש-77% מהילדים הגיבו בצורה טובה לטיפול במינונים של 10-50 מ”ג/יום. כמו כן הודגמה היעילות של עליה איטית בכמויות התרופה עד הגעה למינון האופטימלי למטופל הספציפי.

ב-1999 בדקו שאדר וחבריו 273 ילדים בגילאים 5-18 שטופלו במתיל-פנידאט מסוג IR (immediate-release) כלומר בעל שחרור מהיר. זמן מחצית החיים של הפינוי באוכלוסית ילדים זו היתה בממוצא 4.5 שעות והשפעת התרכובת היתה 3-6 שעות.
בתכשיר ה IR היתה בעייתיות רבה. על מנת להשיג אפקט של התרופה גם בשעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים היה צריך לקחת שלוש פעמים את התרופה כל יום. בגלל קושי זה פותח באמצע שנות השמונים מתיל-פנידאט בעל שחרור מושהה – כדוגמת Ritalin-SR , בעל אורך פעילות של 6-8 שעות. למרות פיתוח ה SR במקרים רבים היו הילדים נדרשים למנה נוספת של מתיל-פנידאט על מנת לשמור על רמה לשעות אחה”צ המאוחרות.

לאחרונה פותחו שני תכשירים נוספים בעלי זמן השפעה ארוך,המאפשר מתן פעם ביום, ואושרו לשמוש ע”י ה-FDA. האחד משתמש בשיטת OROS , שיטה זו משתמשת בטבליה המכילה ליבה של מתיל-פנידאט המצופה ממברנה חצי חדירה שמעליה ציפוי של מתיל-פנידאט. במערכת העיכול נמס הציפוי העליון בשעה הראשונה ומספק את הריכוז הראשוני של מתיל-פנידאט. נוזל שחודר לתוך הליבה דרך הממברנה גורם להתנפחות חומר הליבה וגורם ל”דחיפת” ה מתיל-פנידאט שבליבה דרך חריר קטן אל התווך החיצוני. התכשיר המכונה Concerta מספק רמות אפקטיביות של מתיל-פנידאט במשך 10-12 שעות הזהות למתן של 3 טבליות מסוג IR .

בהשוואה שנערכה על 68 ילדים שטופלו בעבר בריטלין, נבדקה יעילות הטיפול במשך שבוע במתן תכשירIR 3 פעמים ביום מול מתן Concerta פעם ביום וקבוצת פלצבו (=אינבו -כדור שאינו מכיל חומר פעיל). לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות הטיפול התרופתי ושתיהן היו טובות מקבוצת האינבו.
מחקר גדול יותר כפול סמיות מול פלצבו בדק 282 ילדים במשך 28 יום .הילדים טופלו בתכשירי IR או Concentra מול פלצבו. גם כאן לא נמצא הבדל בין צורות המתן השונות .

תכשיר נוסף בשם Metadate CD בעל פעילות ארוכת טווח הוצא לשוק אך עדיין אינו משווק בארץ. תכשיר זה מכיל 30% מהחומר בצורת IR רגילה ושאר החומר בגרגרים המצופים חומר המשהה את פירוקם. תצורה זו מביאה לשחורר מתיל-פנידאט בצורה בי-פאזית. השיא הראשון מתקבל 1.5 שעות מהלקיחה והשני 4.5 שעות מהלקיחה. התכשיר נותן רמה טיפולית של מתיל-פנידאט במשך 8 שעות ושווה ללקיחת שתי מנות של תכשיר IR. גם כאן בוצע מחקר על 321 ילדים עם ADHD ובדומה למחקרים הקודמים הוכח שיעילותו דומה למתן תכשירי IR בטווחי הזמנים המתוארים .

תכשיר נוסף הניתן בארץ מכונה ADDERAL תכשיר זה מורכב ממספר מלחי אמפיטמין ותכשיר זה יעיל במי שאינו מגיב טוב לריטלין.

תגובות בין תרופתיות:
מתיל-פנידאט עלול להעלות רמות של תכשירים נוגדי קרישה ותרופות נוגדות פרכוסים מסוג פניטואין פנוברביטל ופרימידון וכמו כן של תרופות נוגדות דכאון טריציקליות ומעכבי משאבות סרוטונין (SSRI).
חוסמי MAO מעלים את רמת מתיל-פנידאט בדם וגורמים להופעת תופעות לוואי כגון כאבי ראש יתר לחץ דם והפרעות במערכת העיכול. אין להשתמש בשתי תרופות אילו יחד.

תופעות לוואי של מתיל-פנידאט:
כאבי ראש מדווחים בתדירות של 12-14% ,איבוד תיאבון 4-9% ,הפרעות שינה 4-5% ,כאבי בטן מופיעים ב- 4-7% וסחרחורות ב- 2% . למרות זאת רק 1-4% מהחולים מפסיקים טיפול במתיל-פנידאט כתוצאה מתופעות לוואי אילו או עקב החמרה בסימני מחלתם או החמרת טיקים מוטוריים. ניתן למנוע הפרעות שינה ע”י מתן המינון הנכון וסוג הכדור המתאים שהשפעתו לא תגלוש לשעות הלילה. לדוגמא – לא מומלץ לתת ריטלין לאחר השעה 16:00 עקב פגיעה אפשרית בשינה.

השפעות נדירות יותר המדווחות בספרות (MARTINDALE) כוללות : עליית לחץ דם, האצה בקצב הלב,הפרעות ראיה, עליה באנזימי כבד , אנמיה,פריחה ולויקופניה.
מעולם לא הוכח החשד להפרעה בגדילה כתוצאה ממתן מתיל-פנידאט לתקופות ארוכות. מספר מחקרים הוכיחו גובה ממוצע זהה לאוכלוסיה הכללית . בכל מקרה יש לנטר משקל וגובה בילדים המטופלים ולשקול הפסקת טיפול בילדים הסובלים מבחילה או חוסר תיאבון מוחלט הנראה לרופא כמסכן את גדילתם .
בחולים בעלי הפרעה פרכוסית או בעלי EEG לא תקין עלול סף הפירכוס להיות נמוך יותר. במקרה ומופיע פרכוס לאחר התחלת טיפול במתיל-פנידאט יש להפסיק מיידית הטיפול .

ניתן להתמכר ל מתיל-פנידאט רק בשימוש במינונים גבוהים במיוחד ולא במינון רגיל. בדרך כלל התופעה איננה מתרחשת בילדים הסובלים מ-ADHD אלא כחלק מהתמכרות לחומרים ממכרים באנשים שמכורים לסמים שונים.

חומר פעיל אחר המשמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז נמצא בתרופה סטראטרה. תרופה זו אושרה לשימוש בהפרעת ריכוז וקשב והחומר הפעיל בה הוא ATOMOXETINE הפועל כמעכב פרה סינפטי של הנור- אפינפרין (SNRI), פעילותו דומה לפעולת התרופות האנטי דכאוניות. ארבעה מחקרים – 3 מחקרים בילדים ומחקר אחד במבוגרים,הראו אפקטיביות לפחות כמו הריטלין. אובדן משקל כתופעת לוואי ניצפה ב- 10-15 אחוז מהמטופלים. ביולי 2002 פורסם מאמר חשוב בעיתון של האקדמיה האמריקאית לפסכיאטריה של הילד והמתבגר המשווה את התרופה החדשה עם הריטלין. 228 מטופלים קיבלו באופן רנדומלי אטמוקסטין (184 מטופלים) וריטלין( 44 מטופלים) והתוצאות הראו יעלות טובה לתרופה החדשה.

יתרונות התכשיר :
1. משפיע ל 24 שעות. (התקופות הקשות בילדים עם ADHD הם הבוקר והערב בגלל שבתקופות אלו אין כיסוי תרופתי.)

2. אינו גורם החמרה בחרדה או טיקים

3. לא תרופה ממריצה – אפשר לתת מרשמים בצורה פשוטה יותר

חסרונות התכשיר :
1. השיפור אינו מיידי אלא רק לאחר כשבועיים-שלושה ממתן המינון האופטימלי (TARGET DOSE )

2. עלותו הכספית גבוהה מאד.

3. 7% מבני הגזע הלבן הם מה שמכונה POOR METABOLIZERS של האנזים CYP2D6 ולכן ריכוז הסטרטרה אצל אנשים אלו הוא פי 5-10 מהאחרים. באוכלוסיה זו יש יותר סיכוי לתופעות לוואי.

4. מתן תרופות אחרות המעכבות פעילות האנזים CYP2D6 כגון פרוזק, קינידין, לוסטרל יכולות לעלות את רמת הסטרטרה ולהביא לתופעות לוואי.

5. בחולי אסטמה הנוטלים ונטולין, או בריקלין (Beta AGONISTS ) צריך לקחת בזהירות סטרטרה.

6. 1 מתוך 7 המקבלים סטראטרה החשק המיני יפחת באפן משמעותי. התופעה הפיכה .

7. תופעות לוואי: בחילות, כאבי ראש, אובדן תאבון.

טיפול משפחתי אצל פסיכולוג, לצד הטיפול התרופתי, יעיל רק במקרה של בעיות התנהגות לצד הפרעת הקשב. במחקר שנערך בארצות-הברית ובדק את ההשפעה של הטיפול התרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול משולב תרופתי ופסיכולוגי, נמצא כי לטיפול התרופתי היו התוצאות הטובות ביותר, לטיפול הפסיכולוגי לא היתה כלל הצלחה ולטיפול המשולב היתה הצלחה שוות ערך להצלחתו של הטיפול התרופתי.

הגישה ההוליסטית-טבעית

ישנם גורמי סיכון רבים שהוכח הקשר בינם לבין היפראקטיביות וקשב וריכוז. עם, זאת מסיבה לא ברורה, מעדיף הממסד הרפואי להתעלם מגורמי הסיכון ומהרמזים לסיבות שונות להיפראקטיביות וקשב וריכוז ולהתייחס לכולם כשווים ולחלק לכולם את אותו המרשם. התחכום בפיתוח של השחרור המושהה, הותיר את המתיל-פנידאט כהמצאה הבלתי מעורערת של המאה. התרופה נתמכת במבחן TOVA . מבחן זה בודק את יכולות הריכוז של הילד ללא התרופה ולאחר מתן התרופה. מבחן זה אינו מוכיח שהתרופה טובה, אלא מוכיח שהתרופה עובדת. טיפול בילד ובאדם באשר הוא אדם, דורש מהמטפל לבדוק שוב ושוב האם הוא נותן למטופל טיפול יעיל או גם טיפול שהוא טיפול נכון ואמיתי.
האם יתכן שילד יסבול מהפרעות קשב וריכוז בגלל מחסור באומגה 3 למשל, יטופל במתיל-פנידאט, אך בגיל 45 יסבול מבעיות כלי דם בגלל אותו מחסור?
לצערינו, זהו המצב. כאשר לא מטפלים בגורם למחלה והגורם קיים, יתבטא כנראה הגורם בצורה אחרת במשך חייו של החולה.
כאשר ADHD אינו מטופל כשורה הוא גובה מחיר כבד גם מהאדם הלוקה בו וגם מהחברה. כאשר מדובר במחיר שהחברה משלמת, לא מדובר רק באיבוד תפוקה ותעסוקה. מדובר בהתמודדות עם התנהגות אנטי חברתית שכוללת גם פשיעה וגם פגיעה ברכוש. מתברר כי יותר מעשרים אחוזים מבעלי ADHD גרמו בארה”ב לדלקות ענק ויותר משלושים אחוזים מהם היו מעורבים בגניבות. יותר מארבעים אחוז החלו לצרוך בגיל מוקדם טבק ואלכוהול. מעל חמישה אחוז מהם מסולקים מבית הספר בשל מה שמוגדר התנהגות גרועה במיוחד.
כמו כן נמצא שבתוך השנתיים הראשונות לנהיגה, מתבגרים הסובלים מ ADHD גורמים לתאונות פי ארבעה ממתבגרים אחרים. הסיכוי לפציעה גופנית בתאונות אלו גדל עוד יותר ביחס לאחרים. מספר הדו”חות שקיבלו מתבגרים אלו על מהירות מופרזת, היה גדול פי שלושה לעומת מתבגרים אחרים.

על מנת להבין מהו הטיפול הנכון בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נסקור את הגורמים השונים שיכולים לגרום להפרעות מסוג זה.

פיזיולוגיה
מבחינה פיזיולוגית נראה שקיים הבדל בחלקים שונים של המח בין ילדים הסובלים מהתסמונת לבין כאלה שלא. נמצאו הבדלים באזורים שונים במוח בהם נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהייה בתגובה ומרכז האחראי על זירוז או עצירה של הוראות המגיעות מהקורטקס הקדמי (פרונטאלי). חוסר איזון באזורים אלו פוגע ביכולת האדם לשלוט בפעולותיו וגורם להתנהגות אימפולסיבית. באזור זה נמצאים גם נוירו-טרנסמיטורים חשובים כגון דופמין, נורפינפרין, סרוטונין המשפיעים על המצב הנפשי.
ישנם מחקרים נוספים שהשוו הדמיות מוחיות (CT, MRI) שלא מצאו כל הבדל.

גנטיקה
נראה שרבע מהילדים המאובחנים הם ילדים להורים שסבלו מהתסמונת בעצמם.
נראה שהסיכון ל-ADHD באחים של ילד הסובל מADHD היא גבוהה מאוד בהשוואה לילדים עם אחים ללא התסמונת – באחים רגילים המיתאם היה 50% ובאחים חורגים 9% בלבד.

הריון
בעיות בהריון משפיעות על שכיחות התסמונת, למשל עישון בזמן הריון, הריון קשה או לידה מסובכת, חוסר חמצן בלידה, סביבת מחייה עם זיהום אוויר כבד.
במחקר שנערך על ידי אלינה רודריגז וגונילה בולין, נבדקו אצל 300 נשים רמת המתח ומידת העישון בחודשים השונים של ההריון ולאחר 7 שנים נבדקו הילדים לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התוצאות הראו שגם מתח וגם העישון בזמן ההריון, כל אחד לחוד היו קשורים עם סיכוי גבוה יותר של הילדים לפתח ADHD.

אלרגיות ואי סבילות למזון:
“תאוריית פינגולד” היא תיאוריה המקשרת בין חומרים ותוספים כימים במזון לבין הפרעות שונות, ביניהן גם ADD/ADHD. ד”ר בן פינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות העלה את התיאוריה שמזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין, נמצאים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים), הם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.

קיימים במזון שלנו מעל 5000 סוגים של כימיקלים בצורה של צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח, שמכילים סליצילטים. לפי ניסיונו של פינגולד אחוז ניכר מהילדים מגלים רגישות לכימיקלים אלה אשר משפיעים גם על התנהגותם.
על פי תיאוריה זו, בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות הם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח הנובע ישירות מתזונה לקויה ועתירת סוכרים ואלרגנים ומזון מהיר של הילדים בעולם המערבי.

נמצא שצבע המאכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדים עם ADD/ADHD הוא הצבע הצהוב הנקרא E102 – טרטרזין. הוא מעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים, ונאסר לשימוש בנורבגיה ואוסטריה. הוא נמצא בשקדי מרק, גלידות, משקאות, תרכיזים, אבקות מרק, ממתקים, סוכריות, ארטיקים ועוד.

סוכר
אין ספק בכלל שמזונות עם תכולת סוכר גבוהה משפיעה על התנהגות הילדים וגורמת להם להיפראקטיביות וקשיי ריכוז. המנגנון הגורם לכך אינו ברור אך יש כמה השערות לגבי ייצור עודף של אינסולין בעקבות רמות הסוכר הגבוהות, הגורמת לירידה קיצונית ברמות הסוכר. הגוף מגיב בחולשה ועייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל שגורמים להתנהגות ההיפראקטיבית ולחוסר המנוחה.
נמצא שסוכר, כאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת לא יגרום בהכרח לתופעות הללו. ד”ר קונרס מהמחלקה לפסיכיאטריה בבי”ח לילדים בוושינגטון, מצא שסוכר הנצרך עם חלבון ועמילן אינו גורם להתנהגות בעייתית.
במחקר אחר, לאחר אכילת סוכר, נמדד הגלוקוז כל חצי שעה במשך חמש שעות, נמצא שרמות הסוכר היו זהות במבוגרים ובילדים אבל רמות האדרנלין בילדים היו גבוהות פי 10!
הגוף של הילד מצליח להתמודד עם הסטרס שנוצר כתוצאה מהסוכר אך אכן מפרש מצב זה כסטרס!

קפאין
זהו ממריץ ידוע. הוא מגרה את המערכות לעוד המרצה. אף אם אינו גורם ל ADD/ADHD, הוא כנראה לא תורם לרגיעה אצל הילד…
קפאין נמצא בקפה כמובן, בתה ובשוקולד.

הרעלת מתכות כבדות
מתכות כבדות רעילות כגון כספית, קדמיום, עופרת ואלומיניום מתחרות עם מתכות חיוניות וחשובות כגון אבץ, מגנזיום, מנגן וכרום, שלהן תפקיד חשוב מאוד בגוף. רמות נמוכות של אבץ מגבירות את הסיכון לפגיעה על ידי מתכות רעילות, אבץ חיוני לפעילות תקינה של מערכת ההגנה של הגוף. מתכות רעילות מביאות לחוסר במגנזיום, סידן וחומצות שומן חיוניות. המגנזיום עוזר להעביר פולסים חשמליים לשרירים והוא נחוץ לגידול תאי הגוף, חוסר בו עלול לדכא התפתחות תאי מוח ולגרום לעצבנות, עוויתות וכאבי ראש.
להרעלה כתוצאה ממתכות כבדות יש השפעה ישירה על ההתנהגות ועל מצבי חולי שונים.
הרעלת עופרת למשל, עלולה לגרום להתנהגות תוקפנית ולפגיעה בתהליכי חשיבה, למידה, תפיסה חושית, זיכרון ועוד. עופרת שואפים בקלות דרך האוויר, בייחוד ליד כבישים ראשיים.
לקויי למידה מאופיינים בדרך כלל ברמות כספית, עופרת ומנגן גבוהות.
רמות גבוהות של קדמיום, שהוא חומר רעיל, אף הן קשורות לבעיות מנטליות והתנהגותיות. את הקדמיום גם אפשר לשאוף מהאוויר והוא נמצא בין היתר גם בקוטלי חרקים, סיגריות, חומרי צבע ומזון מעובד. האלומיניום מגיע למזון מסירי האלומיניום בהם הוא בושל ומ “נייר הכסף”, האלומיניום העוטף את המזון או התבניות בתנור.

הרעלה על ידי כימיקלים
חומרים כימיקלים וחומרי ריסוס והדברה המגיעים אל גופינו מהמזון, השתייה והאוויר מזיקים במיוחד להתפתחות תקינה של מערכת העצבים ופוגעים באוכלוסיית החיידקים הידידותיים שבמערכת העיכול. יש ילדים שמערכת סילוק הרעלים בגופם חלשה, דבר העלול לגרום להצטברותם בגוף. הרבה ילדים עם ADHD מקבלים תרופות שהעלולות לפגוע בתפקודי הכבד ולהחלישו והכבד הוא אחד מאברי סילוק הרעלים הגדול והחשוב בגוף.

מתח נפשי ופיזי
מצבים של מתחים נפשיים ופיזיים גורמים להחמרת מצבו של כל אדם, על אחת כמה וכמה אצל ילדים.

קשר הקנדידה
הקנדידה היא פטרית שמרים-מיקרואורגינזם חי המהווה חלק מצמחיה המאכלסת את גופנו. צמיחת יתר של השמרים משנה את האיזון הנורמלי ועלולה להשפיע על הגוף בצורות רבות, ביניהן תגובות אלרגיות, מיגרנות, מצבי רוח וכ”ו, ילדים עלולים לחוות זאת לאחר אכילה של פחמימות – סוכרים, כיוון שהשמרים משגשגים על מזונות אלה.

חסרים של ויטמיני B
נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מרמות נמוכות של סרטונין במוח, במחקרים בהם ניתנה להם תוספת של ויטמין B, ובעיקר B3, ויטמין החיוני להפיכתה של חומצת אמינו טריפטופאן לסרטונין, היתה השפעה חיובית ומיטיבה.

חסר במגנזיום נמצא כי 95% סובלים מרמות נמוכות של מגנזיום, מצב זה עלול לגרום לתופעות כגון: עצבנות, אי שקט, התכווצויות שרירים,מיגרנות וכאבי ראש .

רמת ברזל
רמות נמוכות של ברזל עלולת לגרום לקשיים בריכוז, תשישות, אדישות, סימפטומים האופיניים ל- ADD. לעומת זאת ילדים בעלי רמות גבוהות מדי של ברזל, עלולים להיות תוקפניים, רגשניים והיפראקטיביים, סימפטומים האופיניים ל- ADHD.

ח.שומן חיוניות
קיים מתאם מובהק בין סימפטומים של היפראקטיביות וחסר בח. שומן חיוניות.
60% ממשקל המוח מורכב מחומצות שומן חיוניות, חשיבותה של חומצת שומן גם לחץ שומן אחרות דוגמת EPA חשיבות רבה בטיפול בילדים ובבוגרים היפראקטיביים, כאשר נבדקו ילדים בבדיקות לגילוי חסר תזונתי לחומצת שומן, נמצא כי חסר בחומצת שומן מסוג אומגה 3 התאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות ובעיות שינה.
אומגה 3 (EPA,DHA) היא אולי הטיפול הטוב ביותר והבסיסי ביותר להרבה מהילדים ההיפר אקטיביים.

ילד שונה – מערכת לחוצה
האם הבעייה בהכרח בילד או אולי הבעיה בבית הספר? אולי הבעייה במסגרת?

“הפסק לחשוב, ובעיותיך ייעלמו.
מה ההבדל בין כן ללא?
מה ההבדל בין הצלחה לכישלון?
החייב אתה להעריך את מה שהאחרים מעריכים,
להימנע ממה שאחרים נמנעים?
כמה מגוחך!”
(מתוך הטאו)
טיפול
מכל הגורמים האלו עולה תמונה לא פשוטה של רשימת סמפטומים שונים, שנובעים מבעיות שונות. כל זאת מבלי להביא בחשבון דברים אחרים שיכולים לדמות ADHD כגון:
1. תת פעילות בלוטת התריס
2. תסמונת אספרגר
3. דיכאון
4. חרדה
5. הפרעות בראיה ושמיעה
6. סכיזופרניה של הילדות
7. פוסט-טראומה
8. דיסלקציה
9. ילדים עם גירוי יתר חושי או תת גירוי

הטיפול הנכון, אם כן, יהיה לנסות ולבודד במידת האפשר את הבעייה ולהפסיק להשתמש במושג ADD/ADHD . הטיפול יהיה אבחון מקיף, כולל תשאול שמנסה לשלול או לאשר אבחנה מסויימת מתוך ים ההבחנות האפשריות. יתכן שתהינה יותר מתשובה אחת נכונה, לדוג’ ילד עם חסר באומגה 3, היפראקטיבי, דיכאון, ויהיה זה מצב שהחסר נגרם כתוצאה מעודף מתכות כבדות.
ישנם שילובים רבים של תופעות ותסמונות שונות וצריך לטפל בכל דבר באופן פרטני.
בנוסף – אף פעם לא מזיק לתמוך בילד בעזרת שיטות אחרות כדוגמת:

1. שיטות מגע: ילדי ADD ו – ADHD זקוקים מאוד למגע טיפולי כלשהו על מנת לווסת את מערכת העצבים. עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו. ישנם מקרים מסויימים שבהם ילדים לא יוכלו לשאת מגע ואז הטיפול בהם יהיה דרך הילינג.

2. ביופידבק עשוי לעזור לילד ללמוד לשנות את הדפוסים החריגים של גלי המוח שלו. הילד לומד לשלוט על הפעילות המוחית באמצעים שונים, תוך קבלת פידבק שוטף לגבי פעילות המוח שלו עצמו מהמחשב. לאחר לימוד השיטה, הילד יכול ליישם אותה בכל עת, ללא צורך במחשב.

3. פרחי באך: טיפול בפרחי באך יכול להוות תמיכה נפשית חשובה מאוד ביחס לקשיים החברתיים הנלווים להפרעה זו כגון: חוסר ביטחון, חרדות, פוביות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, מצבי רוח, דיכאון, חוסר יכולת להתרכז. לפרחי הבאך אין שום תופעות לוואי, הם מותרים לכולם, ויכולים לעשות רק טוב.

4 ארומתרפיה: ניתן להשתמש גם בשמנים ארומטיים המרגיעים את מערכת העצבים: בזיל, מיורן, רוזמרין, גרנים, לוונדר – ניתן להשתמש בהם באמבטיות מרגיעות, מבער, תערובת לעיסוי או לטפטף על הכרית לפני השינה. רצוי להתייעץ עם ארומטרפיסט / נטורופת להנחיות ספציפיות יותר.

4. עקרונות מנחים להורים: בנוסף, קיימות קבוצות תמיכה הוליסטיות של הורים לילדי ADD או ADHD , המספקות ערוצי טיפול שונים: קבוצות הדרכה שונות הממליצות של שינוי אסטרטגיות הוריות, מיומנויות חברתיות, שינוי התנהגותי.

5. אסטרטגיית למידה: תיתכן אפשרות לשקול שינוי בדרכי הלמידה של הילד, שכן ילדים אינם חושבים ואינם לומדים באותו אופן. היום, בעיקר בהוראת המתמטיקה בכיתות הנמוכות, הושם דגש על דרכי חשיבה שונות של ילדים ומתן אפשרות לילד להגיע לפתרון הנכון בדרכו שלו. מצב זה לא היה קיים לפני מספר שנים וילדים היו נאלצים להעזר באצבעות/ לא להעזר באצבעות (לדוג’) בכדי להגיע לפתרון והכל ברוח האסטרטגיה החדשה שפרצה לעולם באותה שנה…
יש לקוות שמצב זה יחוקה במקצועות אחרים.

6. מרפאים בעיסוק לעתים משתמשים במכשיר הדומה לכיסא חשמלי מסתובב, שעליו המטופל יושב חגור. כאשר לוחצים על כפתור ההנעה, הכיסא מסתובב במהירות ובזמן שנבחרו. העיקרון הוא השימוש בנדנוד והסתובבות כדרכים להרגעה, בדומה לנדנוד עריסת התינוק.

7. מורים לתנועה ולחינוך גופני יכולים להשתמש בעיקרון זה על ידי תכנון פעילויות כמו שימוש בנדנדה ובקרוסלה ובפעילויות אחרות הדורשות גלגולים כמו התעמלות קרקע.

8. פנג שואי – האם יתכן שהילד לא ישן טוב בלילה כי מעליו ישן מישהו? האם הצבעים בחדר של הילד מתאימים לצבעים של חדר ילדים? האם הילד אוהב לשחק בחדר שלו? האם נעים לילד בבית שלו? האם הילד מזמין חברים אליו הביתה לפעמים?
הרבה שאלות נוספות צריך לשאול כדי לבדוק את סביבת המחיה של הילד כדי להפחית כמה שניתן לחצים מיותרים מעבר לאלו שיש לו.

9. סדנאות לפיתוח ביטחון עצמי – הילד לא מתבייש לשאול שאלות. גם אם קצת ריחף, אפשר לשאול את המורה על מה דיבר ולבקש לתמצת לו את עיקרי הדברים שפספס. הילד יפנה למורה לפני השיעור, כשהוא מגובה בבטחון עצמי גבוה ויספר למורה שלפעמים הוא “מעופף” ויבקש מהמורה עזרה בזיהוי נקודות כאלה בשיעור, והנחתות רכות לשיעור כשצריך.

לסיכום:

אין כמעט טיפול טוב בהפרעות קשב וריכוז ללא איבחון מקיף ותשאול. בכל מקרה כדאי לנסות טיפול תרופתי כמוצא אחרון בלבד לאחר שנוסו דרכים הוליסטיות בצורה סבירה.
כמובן, שכשאין פתרון לאורך חודשים רבים אפשר ומומלץ לשקול בכובד ראש טיפול תרופתי שהרי ילד שאינו מטופל גורם נזק לעצמו ולחברה.
בהצלחה!

לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובבעיות בריאותיות נוספות – אתם מוזמנים לפנות אלינו.